השביל לגשר השטן מתאים גם למשפחות, אך יש כמה הסתייגויות שחשוב להכיר. רוב הדרך קלה להליכה: היא רחבה, יציבה, וללא עליות תלולות – כך שילדים בגיל בית ספר (גיל 6 ומעלה) יכולים בהחלט ליהנות ממנה. יחד עם זאת, בחלק האחרון של המסלול תמצאו מדרגות סלע טבעיות, עלייה תלולה מעט, ובסיום – קשת סלע צרה, ללא מעקות. ההליכה על הגשר עצמו עלולה להיות מסוכנת עבור ילדים קטנים או חסרי שיווי משקל. לכן ההמלצה הכללית היא: משפחות עם ילדים קטנים יכולות בהחלט לטייל בשביל – אך לעצור בנקודת התצפית לפני הגשר עצמו. משם אפשר ליהנות מהנוף, לצפות באחרים מצלמים ולהשאיר את הסיכון מחוץ לתמונה. חשוב גם להצטייד היטב: מים, כובע, נשנושים קטנים ונעליים מתאימות. כדאי להתחיל את הטיול מוקדם, כשהשמש עדיין נעימה והמסלול פחות עמוס. ההליכה כולה נמשכת כשעתיים בקצב משפחתי – כולל עצירות, תמונות ומנוחה. לבעלי עגלות או ילדים ממש קטנים – המסלול לא נגיש כלל, ולכן מומלץ לשקול מסלול חלופי או טיול קליל אחר באזור.

כן, ניתן בהחלט לטייל לגשר השטן גם בעונת החורף – ולעיתים זו אחת התקופות היפות ביותר בשנה לעשות זאת. החורף בסדונה נעים יחסית, עם טמפרטורות שנעות בין 5 ל־15 מעלות ביום, ולעיתים גם מעט שלג שמכסה את קצוות הסלעים – מה שמעניק לנוף המדברי מראה דרמטי ומיוחד במינו. עם זאת, יש כמה דברים חשובים לדעת לפני שיוצאים לשביל בחורף. ראשית, בחלק מהימים הבקרים קרים מאוד – ולכן מומלץ להגיע לבושים בשכבות. שנית, אם ירדו גשמים או שלג יום קודם – המסלול עלול להיות חלק, בוצי, ואף מסוכן במיוחד באזור מדרגות הסלע בסיום. במקרים כאלה מומלץ לוותר על העלייה לגשר עצמו ולהסתפק בתצפית. שלישית, שעות האור קצרות – לכן רצוי להתחיל את ההליכה בבוקר, ולא לאחר. היתרון הבולט: המסלול כמעט ריק, התאורה רכה, והאוויר צלול. לחובבי צילום – זו אחת העונות הכי מרשימות לצילום קונטרסטים בין לבן, אדום ותכלת. אם אתם מוכנים מבחינת ציוד וביגוד – החורף הוא עונה נהדרת לטיול בטבע של סדונה.

משך ההליכה בשביל גשר השטן משתנה בהתאם למסלול שתבחרו, מהירות ההליכה והעצירות בדרך. רוב המטיילים משלבים הליכה מה־Dry Creek Vista Parking, כך שהאורך הכולל הוא כ־3.6 ק"מ הלוך־חזור. בממוצע, טיול כזה אורך בין שעה וחצי לשעתיים – כולל זמן מנוחה, תצפיות וצילום על הגשר. אם מתחילים מה־Chuckwagon Trail או Mescal – הזמן מתארך בעוד 30–45 דקות, אך החוויה עשירה יותר. מבחינת כושר גופני – מרבית המסלול קל עד בינוני. אין צורך להיות בכושר גבוה כדי ליהנות ממנו, אך כן חשוב להיות מסוגלים ללכת בעלייה מתונה ולעבור כמה מדרגות סלע לא סדירות. אין קטעים מסוכנים לאורך רוב השביל, והטיפוס היחיד הוא ב־300 המטרים האחרונים. גם אנשים שלא עושים פעילות גופנית באופן קבוע יוכלו לסיים את השביל – כל עוד הם מתקדמים בקצב נוח, שותים מים ועושים הפסקות לפי הצורך. למי שחש דופק מואץ, סחרחורת או עייפות – כדאי לעצור, לשבת בצל ולהימנע מהעלייה הסופית. לסיכום – זהו מסלול ידידותי לרוב האוכלוסייה, אך יש בו קטע מאתגר בסוף.

אין חובה להזמין סיור – שביל גשר השטן פתוח לקהל, חינמי (למעט רישיון חניה) ואינו דורש הדרכה. אלפי מטיילים פוקדים אותו מדי שבוע בכוחות עצמם, בעזרת אפליקציית ניווט פשוטה או שילוט בשטח. עם זאת, ישנם יתרונות לא מבוטלים להשתתפות בטיול מאורגן. ראשית, סיור כולל לרוב גם הסעה מאורגנת מנקודת האיסוף – פתרון אידיאלי למי שלא רוצה להתעסק עם חניה, שבילים שונים, או רכב שטח. שנית, מדריך מקומי יוכל להוסיף ערך רב לטיול – להסביר על היווצרות הגשר, על הצמחייה המדברית, להצביע על נקודות צילום מיוחדות ולשמור על בטיחות הקבוצה. יתרון נוסף: לעיתים כוללים הסיורים ציוד בסיסי (מים, מקלות הליכה, ערכת עזרה ראשונה), ומאפשרים להגיע רגועים ומוכנים. אם אתם משפחה, קבוצת חברים או זוג שמעדיף לטייל בלי כאב ראש – שווה לבדוק סיורים מודרכים הכוללים גם עצירות נוספות באזור סדונה. לסיכום, אפשר ורצוי לטייל לבד – אך למי שמעדיף נוחות, ביטחון והסברים בדרך, סיור מאורגן הוא פתרון נהדר.